עיקר העלייה נזקפת לתנועה שהחלה משנת 2021, כפי שניתן לראות בגרף המצורף.
במאמר הבא נסביר כיצד הבנקים שואבים חלק עצום מההון בישראל ומדוע הם צומחים, והאם התימחור של הבנקים הגיוני.
הקדמה קצרה: מדד תל אביב 35, עומד כיום על שווי שוק של כ-1 טריליון שקל, כאשר הבנקים מתוכו הם 30%.
מתחילת שנה המדד זינק בכ-50%, כאשר 33% מתוך זה הוא זינוק של הבנקים, והשאר בחברות הביטוח, נשק, ושבבים.
הבנקים הם רכיב מאוד חשוב במדד הדגל של ת"א, לשם השוואה, בS&P-500 אחוז הבנקים עומד על פחות מ-4%.
כעת ננתח את הצמיחה העצומה ברווחי הבנקים בשנים האחרונות, ובדגש החל מ-2019 שנחשבת לבסיס טוב לבחינת רווח הבנקים טרום העליות האחרונות.
בשנת 2019 הקבוצות הבנקאיות הגדולות הרוויחו מצרפית נקי 9.5 מיליארדי שקלים, כאשר הכנסות הריבית נטו (לאחר קיזוז תשלומי הריבית על פקדונות מול הכנסות הריבית מהלוואות) – עמדו על 32 מיליארדי שקלים.
שימו לב שבטבלה יש גם את שנת 2017, ישנה צמיחה, אך לא דרסטית, סביב ה-15% בשנתיים משנת 2017 לשנת 2019.
זו נקודת המוצא של הבנקים טרום הזינוק העצבני של השנים האחרונות.
מה קורה בשנים האחרונות?
זה כבר מדו"ח 2024, כאן כבר אנחנו מזנקים מ-32 מיליארד הכנסות מריבית נטו, ל-61.5 מיליארד, כמעט פי שניים בתוך 5 שנים (!!!), לעומת ההכנסות שאינן מריבית שעולות רק בכ-30% ל21 מיליארד.
וכשעוברים לרווח הנקי, מ-9.5 מיליארד ב-2019, בשנת 2024 כבר מדובר על כ-30 מיליארד רווח נקי. יותר מפי 3 !!!
הפער בין הגידול ברווח הנקי (פי 3) לבין הגידול בהכנסות (למשל בריבית נטו עליה של פי 2) נובע פחות מהתייעלות תפעולית, אלא יותר ממינוף תפעולי עצו.
הבנקים כבר ב2019 מימשו חלק גדול מההתייעלות, ההוצאות התפעוליות נשארו כמעט שטוחות, מ-28.5 מיליארד הוצאות ב-2017 ועד 33 מיליארד בשנת 2024, זו עליה מינורית מאוד של כ-15% ועומדת על פחות משיעור האינפלציה (!!!) בתקופה זו.
לבנקים יש הוצאות תפעוליות בסיסיות שלא משתנות, וכל גידול בהכנסות (ובעיקר בריבית נטו) עובר ישירות לשורת הרווח.
ומזה נובע גם השינוי בתימחור של הבנקים, אם בסוף שנת 2019 מדד הבנקים 5 עמד על שווי שוק של כ-102 מיליארד כולו ביחד.
שזה בערך מכפיל רווח 10.7 על הכנסות כל הבנקים יחד.
2 תגובות
האם עדין יש מקום להשקיעה בהם ?
אשמח גם לתגובה האם יש מקום עדיין להשקיע