מדריך מקיף להשקעה ממונפת: איך פועלות קרנות ה-SSO וה-QLD, מה ההבדל בין משכנתא למינוף בשוק ההון, וכיצד ניתן לנצל ירידות חדות בשוק לטובתנו – ע"י שילוב קרנות ממונפות
הזדמנויות השקעה ומינוף בשוק ההון
לעיתים ניתן לזהות נקודות זמן ייחודיות שבהן ההשקעה בשוק ההון הופכת לאטרקטיבית במיוחד, ואף עשויה להצדיק שימוש במינוף מושכל.
בדרך כלל מדובר בתקופות של ירידות חדות בשווקים – זמנים שבהם מחירי הנכסים נסחרים בהנחות משמעותיות. דווקא ברגעים אלו, כאשר נפתחות הזדמנויות השקעה יוצאות דופן, ניתן לשמוע קולות מהעולם מחוץ לשוק ההון הממליצים אחרת: משווקי נדל“ן פזיזים ממהרים להציע ”למכור את ה-S&P“ לאנשים שלכאורה ”הפסידו“ בו סכומים נכבדים (כפי שהופיע לאחרונה במייל שיווקי של משווקי קרקעות נדל״ן), ואף מתקיימים כנסים בערים שונות שבהם מזהירים מפני השקעה במדד S&P 500.
דווקא הסנטימנט הזה – כשהשוק מתומחר בירידות חדות ומלווה בתחושות פסימיות – עשוי לשמש אינדיקציה לכך שמדובר באחת התקופות המעניינות ביותר להיכנס להשקעות בשוק ההון.
כתבתי ומחקתי הרבה בכתיבת מאמר זה, אנחנו נוגעים בו באחד הסיכונים הגדולים יותר בתחום.
יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יֵאָמֵר דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי.
מהם תעודות סל ממונפות
תעודות סל ממונפות הן מכשירי השקעה מתקדמים, שנועדו להכפיל את התנועה היומית במדדים פיננסיים שונים באמצעות שימוש במינוף. לדוגמה, השקעה בקרן ממונפת ביחס של פי 2 למדד S&P 500 פירושה שהקרן שואפת להשיג תשואה כפולה ביחס לשינוי היומי במדד. אם המדד עלה ביום מסוים ב־1%, הקרן תעלה בכ־2%; ואם המדד ירד ב־1%, הקרן תרד בכ־2%.
המינוף מושג באמצעות שימוש בנגזרים פיננסיים – כגון חוזים עתידיים – המאפשרים לקרן ”ללוות“ הון נוסף ולרכוש נכסים בהיקף העולה על ההון הקיים בפועל. גישה זו מגדילה את פוטנציאל הרווח, אך במקביל מחריפה גם את הסיכון להפסדים.
כפי שמקובל בכל השקעה, חשוב להבין היטב את מאפייני המכשיר הפיננסי טרם הכניסה אליו. עם זאת, כאשר מדובר בתעודות סל ממונפות, עקרון זה מקבל משנה תוקף, בשל רמת הסיכון הגבוהה והמורכבות התפעולית שלהן.
למה לא להשקיע הכל בקרן ממונפת כמו השקעות נדל״ן עם משכנתא?
קודם חשוב להבין את ההבדל המהותי בין המינוף בנדל"ן למינוף בקרן סל: בנדל"ן, המינוף הוא 'סטטי' – לקחתם הלוואה (משכנתא) בסכום נקוב, והחוב הזה לא משתנה בהתאם למחיר השוק של הבית בכל יום. לעומת זאת, בקרן ממונפת המינוף הוא 'דינמי' ומתאפס בכל יום מחדש (כמו שנסביר בהמשך המאמר) המשמעות היא שבנדל"ן אין 'שחיקת תנודתיות' – אם מחיר הבית ירד ב-10% ועלה חזרה ב-10%, חזרתם לנקודת ההתחלה. בקרן ממונפת, כפי שנראה בהמשך, התנודות היומיות הללו יכולות להשאיר אתכם עם פחות כסף ביד גם אם המדד חזר למקומו.
נחזור לשאלה, למה לא להשקיע הכל בקרן ממונפת כמו השקעות נדל״ן עם משכנתא?
אם קיימת קרן המאפשרת לנו להכפיל את התשואה באמצעות מינוף, ובטווח הארוך אנו משוכנעים כי השוק יעלה – מדוע שלא נבחר פשוט ליהנות מתשואה כפולה? לכאורה, הדבר נשמע מפתה, אך כדי להבין את מורכבותו יש להעמיק מעט במנגנון הפעולה.
לצורך ההסבר יש להכיר מושג בסיסי בעולם הפיננסי: נגזרים.
קרן ממונפת אינה רוכשת מניות באופן ישיר, אלא משקיעה בנגזרים פיננסיים. באמצעותם היא מסוגלת להעניק למשקיע חשיפה גבוהה פי כמה לתשואת המדד, בעלות נמוכה יחסית. לנגזרים אין ערך עצמי, וערכם נגזר מנכס בסיס מסוים. לדוגמה, נגזרים על מדד ת“א־125 שואבים את ערכם מהתנהגות המדד עצמו.
כאשר קרן השקעות מצהירה על יעד של הכפלת תשואת מדד, עולה השאלה כיצד היא משיגה זאת, הרי המדד עצמו לא הניב את התשואה הזו. התשובה טמונה בשימוש בנגזרים פיננסיים ולא בהחזקה ישירה של מניות.
מהם נגזרים פיננסיים?
נגזרים פיננסיים הם מכשירים פיננסיים שערכם אינו עצמאי, אלא נגזר מנכס בסיס אחר, כגון מניה, מדד, סחורה או מטבע. נכסים אלו מאפשרים למשקיע לרכוש את תשואת נכס הבסיס בהשקעה מועטה יחסית.
חוזים עתידיים כדוגמה לנגזר פיננסי
אחד מסוגי הנגזרים הנפוצים הוא חוזה עתידי. זהו הסכם מחייב בין שני צדדים לרכישה או למכירה של נכס מסוים, בכמות ובמחיר שנקבעים מראש, וכל זאת במועד עתידי מוסכם. במועד פקיעת החוזה, מתבצעת התחשבנות בין הצדדים:
- אם מחיר נכס הבסיס עלה מעבר למחיר שנקבע בחוזה, המוכר ישלם לקונה את ההפרש.
- אם מחיר נכס הבסיס ירד מתחת למחיר שנקבע בחוזה, הקונה ישלם למוכר את ההפרש.
דוגמה: חברת תעופה המבקשת להגן על עצמה מפני עלייה עתידית במחירי הדלק למטוסים יכולה לחתום על חוזה עתידי עם ספק אנרגיה. בחוזה ייקבע מראש מחיר לחבית נפט, אשר יחייב את שני הצדדים במועד הפקיעה. אם מחיר הנפט יעלה, חברת התעופה מוגנת שכן היא תשלם את המחיר המוסכם הנמוך יותר. לעומת זאת, אם המחיר ירד, ספק האנרגיה ירוויח שכן הוא ימכור את הדלק במחיר המוסכם הגבוה יותר. במקרה זה, מטרת השימוש בחוזה עתידי היא גידור סיכונים.
תכל׳ס – כיצד פועלת קרן ממונפת?
קרן ממונפת פועלת באמצעות רכישת נגזרים פיננסיים, ולא באמצעות החזקת מניות ישירות. הנגזרים מבטיחים לה חשיפה לתשואת המדד שאליו היא מוצמדת. כך, באותו סכום כסף שנדרש לרכישת מניה אחת, מנהל הקרן יכול לרכוש מספר חוזים עתידיים, כאשר כל חוזה משקף את תשואת המדד. בדרך זו נוצר פוטנציאל ליצירת תשואה עודפת ביחס להשקעה רגילה.
כמות הכסף ההשקעה שלי נשארת קבועה, אך כל תנודה לכיוון מסוים, בין אם זו עליה או ירידה מוכפלת.
"מעבר למנגנון הפעולה, צריך לזכור שמינוף עולה כסף. מלבד דמי הניהול (שהם לרוב גבוהים משמעותית מקרן סל רגילה), הקרן משלמת עלות מסויימת כדי להשיג את החשיפה הכפולה.
מנגנון האיזון היומי
בקרנות ממונפות בארה״ב (בשונה מקרנות ממונפות ישראליות) מתבצע איזון יומי. בסיום כל יום מסחר, זמן קצר לפני הנעילה, מנהל ההשקעות:
- מחשב את הרווח או ההפסד שהצטבר במהלך היום,
- מממש את האחזקות הקיימות,
- רוכש נגזרים חדשים,
- ומתאים מחדש את רמת המינוף בהתאם לשווי הנוכחי של הקרן.
חשוב להבין נקודה מרכזית זו: הקרנות פותחות וסוגרות את פוזיציותיהן מדי יום – הקרנות ”הולכות לישון“ כשהן מאוזנות. זהו מרכיב חיוני להבנת אופי הפעילות של קרן ממונפת.
חישוב הסיכון
החשש העיקרי של משקיע לטווח ארוך בקרן ממונפת הוא תרחיש של מחיקה מלאה. לדוגמא, אם יתרחש אירוע קיצוני בו המדד יקרוס ביום אחד ב־51%, קרן ממונפת ביחס של פי 2 תאבד את מלוא ערכה. מדובר בתרחישים נדירים ביותר שלא התרחשו בפועל בעבר.
בנוסף, בבורסות בארה״ב קיימים מנגנוני הגנה המפסיקים את המסחר אוטומטית עד סוף היום – אם נרשמות ירידות חדות של מעל 20% ביום מסחר אחד – ובכך מצמצמים את הסיכון לקריסה מוחלטת של קרן ממונפת.
כלומר, כל עוד לא הייתה ירידה יומית של 34% בנכס הבסיס, הקרן הממונפת לא תמחק לעולם. בירידות קיצוניות ממושכות היא בהחלט יכולה להגיע קרוב מאד למחיקה, נניח הפסד של 99.5%. כדי להגיע לכזו תשואה שלילית נדרשת ירידה הרבה יותר קיצונית מ 34% בנכס הבסיס, יותר באזור ה 70-80%, וזה תלוי כמובן באיזו נקודה נכנסתם להשקעה.
תנודתיות – סיכון והזדמנות בקרנות ממונפות
המונח שחיקת תנודתיות הוא אולי הביטוי הנפוץ ביותר בהקשר של קרנות ממונפות. ואכן, התופעה קיימת – אך חשוב להבין כי היא אינה פועלת רק לרעת המשקיע, אלא עלולה לפעול גם לטובתו, בהתאם לדפוסי התנודתיות בשוק.
דוגמה 1 – שחיקה לרעת המשקיע
קרן ממונפת מושקעת בנכס בסיס בעל תנודתיות יומית. נבחן את המדד (למשל S&P 500) בשלושה ימי מסחר עוקבים:
- יום א׳ – עלייה של 10%
- יום ב׳ – ירידה של 10%
- יום ג׳ – עלייה של 10%
התשואה המצטברת של המדד לאחר שלושת הימים היא 8.9% בלבד.
בקרן ממונפת פי 2, ניתן היה לצפות לתשואה של 17.8% (כפל התשואה של המדד). בפועל, הקרן תניב רק 15.2% – נמוך ב־2.6% מהציפייה.

הפער נובע מהאיזון היומי של הקרן ומהשפעת התנודתיות – כלומר, עליות וירידות לסירוגין עלולות לשחוק את התשואה המצטברת.
דוגמה 2 – יתרון למשקיע
עם זאת, האפקט עשוי לפעול גם לטובת המחזיקים. כאשר השוק חווה רצף עליות, הקרן הממונפת עשויה להניב תשואה גבוהה אף יותר מהכפלה ”יבשה“.
נבחן שלושה ימי מסחר רצופים בהם המדד עלה:
- יום א׳ – עלייה של 10%
- יום ב׳ – עלייה נוספת של 10%
- יום ג׳ – עלייה נוספת של 10%
המדד עצמו רשם תשואה מצטברת של כ־33.1%.
בקרן ממונפת פי 2 היינו מצפים לתשואה של 66.1%, אולם בפועל הקרן השיגה 72.8% – גבוהה ב־6.7% מהתשואה התיאורטית.

את האפקט הזה רואים בבירור בין אלו שרכשו את ה S&P 500 בתחתית המשבר של טראמפ. במשבר מכסים האחרון 08/04/2025 מדד ה S&P 500 עמד על 4,982 נקודות וקרן הממונפת פי 2 על אותו מדד SSO עמד על 31$.
נכון לזמן כתיבת שורות אלו 25/02/2026 המדד עצמו מסתובב סביב 6,900 נקודות וקרן SSO סביב 58$.
מדד = רווח של כ-38%. קרן SSO = רווח של כ-87% – יותר מכפול 2.
הפערים הללו הם תוצאה ישירה של מנגנון האיזון היומי ושל השפעת התנודתיות על קרנות ממונפות. המשמעות היא כי בטווחי זמן ארוכים, תשואת הקרן אינה בהכרח פי שניים מתשואת המדד – אלא עשויה להיות נחותה ממנה או גבוהה ממנה באופן משמעותי, בהתאם לתנודתיות השוק.
מסקנות
המסקנה של הרבה חוקרים על הקרנות הללו הוא, כי לקרן ממונפת פי 3 (200%) יש תוחלת רק בשוק עולה או יורד ירידות מתונות, אך אם תתרחש נפילה נוספת הזהה למשבר 2008 הקרן כמעט תתאדה לגמרי.
לעומת זאת קרן ממונפת פי 2 (100%) הוכיחה יכולת הישרדות גבוהה, הצליחה לעמוד ולהתגבר גם על הירידות של משבר הסאב פריים ב-2008 ועוד, אולי השקעה בקרן כזאת מתאימה לכם אם אתם בעלי סיבולת גבוהה.
בנוסף מומלץ לקרוא את המאמר הזה באנגלית לפני שמשקיעים בקרנות הללו, כאן יש מאמר נוסף בן 37 עמודים המרחיב מאוד ומסביר למה השקעה בקרן ממונפת פי 2 לגיטימית ואולי שווה מאוד.
איך ליישם את זה בפועל?
לאחר שהבנו את המנגנון המורכב של הקרנות הממונפות ואת הסיכונים הכרוכים בהן, עולה השאלה המתבקשת: כיצד ניתן לרתום את הכלי הזה לטובתנו, במינימום סיכון ומזעור חשיפה לטעויות פסיכולוגיות?
1. המינוף ככלי לניצול ירידות חדות
ההיסטוריה של שוק ההון מלמדת כי התקופות המשתלמות ביותר להפעלת מינוף הן דווקא בזמני פחד ומשבר, כשיש ירידות חדות בשווקים. כאשר נכס בסיס חזק כמו מדד ה-S&P 500 נסחר ב"הנחה" של עשרות אחוזים, פוטנציאל ההתאוששות שלו הופך למנוע צמיחה אדיר עבור הקרן הממונפת. כניסה למינוף בנקודות שפל אלו מאפשרת למשקיע לרכוש חשיפה כפולה לערך הנכסים במחיר נמוך, ובכך להאיץ משמעותית את קצב שיקום התיק והרווחים עם חזרת השוק למגמת עליה. במובן זה, המינוף אינו רק כלי להגדלת תשואה, אלא כלי לניצול יעיל בזמני ירידות.
2. השקעה בממונפות בהוראה חודשית קבועה
אחד האתגרים הגדולים בהשקעה ממונפת הוא התנודתיות הגבוהה, שעלולה לגרום למשקיעים לקבל החלטות פזיזות מתוך דחף רגשי. הדרך המקצועית ביותר להתגבר על כך היא באמצעות אוטומציה מלאה של תהליך הרכישה. הגדרת הוראת קבע חודשית לקניית יחידות בקרן הממונפת מייצרת מנגנון של "מיצוע רכישות" (Dollar Cost Averaging). בשיטה זו, קונים באופן אוטומטי יותר יחידות כאשר השוק יורד (והמחיר זול) ופחות יחידות כשהשוק בשיאו.
שימו לב: בשל רמת הסיכון הגבוהה, מומלץ להקצות לאסטרטגיית המינוף בהוראת קבע רק כ-15-20% מסך ההפקדות החודשיות שלכם לשוק ההון. כדי לשמור על יציבות התיק בזמני משבר, ושלב בצורה מחושבת את הקרנות הממונפות
איך משקיעים בפועל?
אם הגעתם למסקנה שהשקעה ממונפת (או השקעה בשוק ההון בכלל) מתאימה לאסטרטגיה שלכם, הצעד הבא הוא בחירת פלטפורמת מסחר. כיום כדי לקנות קרנות סל, ניתן לרכוש זאת רק בחשבון מסחר עצמאי, או ב-IRA (או בבנק).
חשוב להשקיע רק דרך גופים המפוקחים על ידי הרשות לניירות ערך ובעלי רישיון "חבר בורסה".
ריכזנו עבורכם את כל האפשרויות במקום אחד:
למעבר לדף ההטבות הבלעדי שלנו – פתיחת חשבון מסחר בעמלות מוזלות
מה תמצאו שם?
הטבות הצטרפות בגופים המובילים
למי שמעוניין להשקיע בקרנות הממונפות בהו"ק (DCA), מומלץ לבחור באקסלנס טרייד (מדריך כאן) או באלטשולר שחם טרייד (מדריך כאן) המאפשרים הגדרת הוראת קבע לרכישה אוטומטית מדי חודש.
חשוב לדעת:
קרן אמריקאית ממונפת פי 2 על ה-S&P 500 היא SSO.
קרן אמריקאית ממונפת פי 2 על הנאסד״ק היא QLD.
הנתונים וההטבות משתנים מעת לעת, הפרטים המלאים והמעודכנים מופיעים בדף ההטבות.
8 תגובות
למה פה אתה לא ממליץ על קרן ממונפות אירית,
אם זה בלל שהאמריקאית עברה את 2008, האם לא כל הממנפות X2 עובדת על אותו בסיס, ואם האמריקאית עברה אז גם זה יעבור.
ב-IRA יש הגבלה על אחוז השקעה בקרנות ממונפות ?
כן.
כמדומני ש10%.
אבל אינני יודע מה בקשר לקרנות ממונפות שונות, האם 10% זה הגבלה על סך הקרנות הממונפות, או שלכל קרן בפני עצמה.
נשמח אם יוסף מינצברג יואיל לענות ע"ז.
10% על כל קרן
כלומר, תוכל לקנות 10% קרן ממונפת על S&P, ועוד 10% קרן ממונפת על הנאסד"ק
בחשבון שלי יצא שקרן ממונפת חודשית פי 3 על S&P ב30 שנה האחרונות כולל כל המשברים אמורה להביא 18,000 אחוז! (לפני דמי ניהול ועלויות שקועות, אבל אני חושב שהנתונים שהיו לי הם לפני דיבידנדים ) (חישבתי לפי חודשי , כי מאוד קשה לחשב יומי) כמובן עדיין יתכן מאוד שזה ימחק ב30 שנים הקרובות, אבל לדעתי בסכום קטן הסיכוי של בערך 30% להרוויח על 5000 ש"ח 900,000 ש"ח שווה את הסיכון של 70% להפסיד 5000 ש"ח
דבר ראשון יישר כוח עצום
דבר שני יש נושא בתחום שמאוד רלוונטי ואף אחד לא מדבר עליו, העניין הוא כמו שהוסבר היטב בכתבה שמינוף בשוק תנודתי סובל משחיקה וירידה, מצד שני מצופה משוק ההון שיעלה לאורך זמן, השאלה במינוך לטווח ארוך איזה כוח יגבר אפקט העלייה (כולל ריבית דריבית) או אפקט שחיקת התנודתיות הנושא הוא שלא נבחן מהו אותה רמת חשיפה שבה אפקט העלייה גובר על השחיקה, ואפרט: לכל ברור שמינוף תיאורטי של פי 20 לדוגמא הוא חסר סיכוי לחלוטין מכיוון שירידה של רק 5 אחוז יאבד את כל הכסף, ואפילו אם לא, ותהיה ירידה רק של 4 % הירידה תהיה של 80 % ולעלות בחזרה ייצטרכו עלייה של פי 5 מהירידה זאת אומרת שבפי 20 ברור לכל שאפקט שחיקת התנודתיות גוברת בהרבה על העליות, כל הנידון הוא מה גובר בפי 2 או פי 3ואז יש סימולציות וכו אני לא מבין למה אף אחד לא מדבר על מספר אחר שהוא המספר המדויק אולי פי 1.57 בסם לדוגמא שבו אפקט העלייה גובר מה שיגרום לריבית דריבית פנומנלית, השאלה מתעצמת מאוד בנתון הבא גם פי 1 סובל משחיקת התנודתיות והוא מספר שרירותי לחלוטין ומאידך במצב שוק תנודתי רמת חשיפה נמוכה מפי אחד דוקא אפשר להרוויח רק מכיוון בפי אחד אפקט העלייה גובר על אפקט השחיקה לכן אין המלצה לחשיפה חלקית מה שמעלה את השאלה למה אין המלצה לחשיפה מוגברת כמו שהוכחנו שאין שום משמעות למונח 100% חשיפה יותר מאשר ל 99% או 101 % בשניהם פועלים שני הכוחות וצריך למצוא את מספר הזהב שמאזן ביניהם (והוא יותר מ פי 1) אם איני טועה למושג הנ"ל קורים קריטוריון קליי אשמח מאוד לתגובה מ ר' יוסף מינצברג ומהקוראים (הנושא הוא די תיאורטי כי כיום ישנם קרנות רק פי 2 או 3 אם כי ייתכן שגם איזון עצמאי כולל תשלום עמלה ומס עדיין שווה למינוף מעל 1)
דבר שליש אין כמעט התייחסות לקרנות הישראליות שהן ממנופות חודשיות עם איזון ב 15 % מה שמצמצם מאוד את בעיית השחיקה (ומגביר מעט את סיכון המחיקה (למרות האיזון מחדש ב 15 % אם הייתה ירידה של מתחת ל 15 % אך קרוב לה וביום שאחרי ירידה של מעל 18 % הקרן עלולה להימחק9 ומוריד את אפקט העלייה בריבית דריבית)
ושב פעם יישר כוח עצום ואשמח למידע בעניין זה
מה עם נושא הכשרות והאם יש סיבה שגלאט הון לא נותנים לקרנות ממונפות הכשר?
כתב מאוד יפה
אבל לא הסברת בפועל מה הישראליות שונות