חשבון מסחר עצמאי

מסחר עצמאי כהלכה

ישנן שתי דרכים עיקריות להיחשף לשוק ההון, הדרך הראשונה הנוגעת כמעט לכלל הציבור היא באמצעות קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הרוכשות עבור העמיתים ניירות ערך שונים.

לעומת זאת ישנה דרך נוספת להיחשף לשוק ההון, והיא באמצעות פתיחת חשבון מסחר עצמאי באחד מבתי ההשקעות או הבנקים, המאפשר למשקיע לרכוש בעצמו מגוון רחב של ניירות ערך.

ראה כאן אודות חשבון מסחר עצמאי

ניירות הערך השונים הניתנים לרכישה, מתחלקים לארבע קבוצות עיקריות:

1. מניות: ברכישת מניה קונה המשקיע יחידת בעלות בחברה המנפיקה, הדבר מתבטא בזכאות ליהנות מעליית ערך החברה [כאשר מחיר המניה עולה], או בקבלת חלק מחלוקת רווחי החברה [בחברות המחלקות דיבידנדים] המועברים מידי רבעון. 

2. אגרות חוב: באפיק זה המשקיע מלווה כסף לחברה שהנפיקה את האיגרת, תמורת קבלת תשלומי ריבית קבועה או צמודה למדד, בהתאם לתנאים שהוגדרו מראש באיגרת.

3. נגזרים: אלו הם ניירות ערך מורכבים שאינם מתאימים לכל משקיע. באופן כללי מטרתם היא להשיג חשיפה לתשואת המניה או האג"ח ללא רכישה ישירה שלהם בפועל. הדבר נעשה באמצעות כלים סינטטיים שונים כגון אופציות, חוזים עתידיים, ועסקאות החלף.

4. קרנות: בשוק קיימות קרנות רבות [כגון קרנות נאמנות או קרנות סל] המאגדות בתוכן מגוון רחב של מניות, אגרות חוב, או נגזרים. הקרנות מנוהלות על ידי גופים פיננסיים הבוחרים את הרכב הנכסים, ובכך מאפשרות למשקיע העצמאי לרכוש סל נכסים מגוון בפעולה אחת,  במקום לקנות כל נייר ערך בנפרד.

שאלות הלכתיות במסחר עצמאי

ישנם שאלות הלכתיות רבות בהשקעה במסחר עצמאי, בחלק מהמקרים קיימים איסורים מוסכמים לרובם המוחלט של הפוסקים, ובחלקם נחלקו הדעות.

להלן תמצית עיקרי הדברים, המעוניין להרחיב את היריעה ימצא בספר המקיף 'מסחר כהלכה' סקירה רחבה ומפורטת של כלל השיטות.

מניות

בנוגע להשקעה במניות של חברות העוברות על איסורי תורה [כגון חילול שבת או ריבית] ישנם ארבע דעות עיקריות:

דעת הגרח"פ שיינברג זצוק"ל – כי חברה בע"מ אין לה בעלים מבחינה הלכתית, ולכך אין כל איסור לרכוש מניות בחברה העוברת על איסורי תורה.

דעת הגר"מ פיינשטיין והגריש"א זצוק"ל – כי רק בעלי השליטה בחברה מוגדרים כבעלים, ובעלי מניות שאינם מחזיקים בכמות גדולה של מניות לא מוגדרים כבעלים מבחינה הלכתית.

דעת המנחת יצחק זצוק"ל – כי רק בעלי מניות עם זכות הצבעה נחשבים כבעלים מבחינה הלכתית, כאשר יש לציין כי כיום יש כמעט לכל המניות גם זכות הצבעה.

דעת הגר"י בלוי זצוק"ל – כי כל בעל מניה נחשב כבעלים מבחינה הלכתית, ולכך אסור לרכוש מניות של חברה העוברת על איסורי תורה.

אגרות חוב

בנוגע לאגרות חוב, לדעת רוב הפוסקים קיים איסור ריבית דאורייתא או דרבנן ברכישת אג"ח של חברה שאין לה היתר עיסקה מהודר. מלבד דעת הגר"מ פיינשטין זצוק"ל שסבר שאין בכך איסור, וזאת משום שחברות המנפיקות אג"ח הן חברות בע"מ, כלומר אין להם ערבות אישית לחובות החברה, אלא רק נכסי החברה אחראים לחובות, וסובר שאים איסור ריבית באופן זה. 

נגזרים

עולם הנגזרים כולל סוגים שונים של מכשירים, ועימם נידונים הלכתיים נפרדים:

באופציות ובחוזים עתידיים: קיים נידון הלכתי רחב סביב איסור גזל או אסמכתא מצד משחק בקוביא, היות שהמסחר מבוסס על הימורי מחיר ללא רכישה בפועל.

בעסקאות החלף: בחלק מהעסקאות יש נידון של 'לפני עיור לא תתן מכשול' ו'מסייע', ונידון של הלוואה בריבית, וישנם עסקאות שיש בהם נידון של בעלות במניות או אגחי"ם.

קרנות

בנוגע לקרנות, מכיון שקרנות אלו רוכשות ומחזיקות במגוון רחב של מניות, אגרות חוב ונגזרים, הרי שייך בהם כל החששות השייכים בניירות ערך אלו. 

עם זאת מכיון שקרנות אלו פועלות במתווה של קרנות נאמנות [בו מנהל הקרן מחזיק בנכסים בנאמנות עבור המשקיעים], הרי זה תלוי במחלוקת האחרונים לגבי קרנות נאמנות מי נחשב לבעלים על ניירות הערך הנרכשים והאיסורים הנעשים בהם, יש הסוברים כי המשקיע אינו נחשב כבעלים הישיר של ניירות הערך בקרן ולכך אין בהם כל חשש, ומאידך יש הסוברים כי המשקיע נחשב שותף ובעלים מלא בנכסי הקרן, ומשום כך חלים עליו כלל האיסורים החלים בניירות ערך אלו.

ראה כאן אודות חשבון מסחר עצמאי

נכתב ע"י הרב ישראל מאיר אירום ממחברי הספר מסחר כהלכה ויו"ר מרכז כהלכתה