מהותן של קרנות גידור
קרנות גידור נפוצו מאוד בשנים האחרונות, והם נעשו אלטרנטיבה נוחה לאנשים שצברו הון, ומבקשים להשקיע כספם בקרנות אטרקטיביות המסוגלות להשיג רווחים גם במקרה שהשוק יורד.
במאמר זה נתמצת את מהותן מבחינה מקצועית ומבחינה הלכתית.
רוב המשקיעים מנסים להשיג תשואה על כספם כאשר השוק עולה, וזאת על ידי השקעת כספם בקרנות הרוכשות את כלל המניות של מדד מסוים: כך, במקרה ואותו מדד עולה הם מרוויחים תשואה על כספם. חלקם ינסו אף להכות את השוק ולייצר תשואה עודפת, וזאת על ידי השקעה בקרנות המחזיקות רק במניות מסוימות מאותו מדד, אשר לדעת מנהלי הקרן צפויות אותם מניות להעלות הרבה מעבר לשאר מניות המדד, במקרה כזה אם המדד יעלה, הם ירוויחו תשואה עודפת על פני השוק. אמנם בשני המקרים כאשר השוק יורד, המשקיעים מפסידים.
לעומת זאת מהותן של קרנות גידור היא לנסות להביא תשואה על הכסף בכל מצב שוק- בין אם הוא עולה ובין אם הוא יורד.
כלים פיננסים להשגת תשואה בשוק יורד
לשם כך משתמשים קרנות הגידור בכלים פיננסים שונים שנועדו להשיג תשואה במקרה של שוק יורד, כגון עסקאות שורט: בעסקה זו לווים מהברוקר מניות שצופים שהן עתידות לרדת בתקופה הקרובה, ומוכרים אותן מיד במחיר השוק הנוכחי, לאחר מכן כשהשוק ירד רוכשים בחזרה את המניות במחיר הזול, ומחזירים אותן לברוקר, כך נמצא שהקרן הרוויחה מירידת ערך המניה את ההפרש בין מחיר המניה בהתחלה לבין מחירה לאחר שירדה.
כלי פיננסי נוסף שמשתמשות בו קרנות הגידור הוא רכישת אופציית פוט: בעסקה זו מנפיק האופציה מתחייב כלפי הרוכש (תמורת תשלום דמי פרמיה קבועים מראש) לרכוש ממנו את המניה במחיר מוסכם מראש [-מחיר מימוש]. אם מחיר המניה אכן יורד מתחת למחיר זה, הקרן יכולה לממש את זכותה, למכור את המניה במחיר הגבוה המוסכם, ובכך להרוויח מהירידה. באופן זה על ידי רכישת אופציות פוט במניות שצופים שהן עתידות לרדת, מרוויחות קרנות הגידור גם במצב של שוק יורד.
רכישת קרנות גידור
בעבר קרנות הגידור נועדו רק לבעלי הון עצמי גבוה, בדרך כלל מעל מיליון ₪, בקרנות אלו המשקיע נחשב מבחינה חוקית כשותף בחברה המפעילה את קרנות הגידור.
אך בשנים האחרונים קמו כמה קרנות גידור שמתאימים גם לבעלי הון עצמי נמוך, קרנות אלו פועלות במתווה של קרנות נאמנות, בו מנהל הקרן מנהל בנאמנות את כלל ניירות הערך הנרכשים עבור כלל המשקיעים.
דמי ניהול בקרנות גידור
בשונה מקרנות נאמנות רגילות בהם מקובל לקחת דמי ניהול בסכומים נמוכים יחסית, בקרנות גידור מקובל שמנהל הקרן לוקח מעבר לדמי ניהול הרגילים, סכום נוסף שיכול להגיע גם לעשרים אחוז מהרווחים, וזאת באופן שהצליח להשיג תשואה גבוהה, דמי ניהול אלו נקראים בשם 'דמי הצלחה'.
שאלות הלכתיות בקרנות גידור
קרנות גידור כיון שהם רוכשים ניירות ערך שונים, הרי שמצוי בהם איסורים שונים ללא גוף כשרות מפקח, כגון איסורי שבת וריבית ברכישת מניות לדעות האוסרים בזה, וכגון איסורי ריבית ברכישת אגרות חוב ללא היתר עיסקה.
דעות הפוסקים בקרנות גידור
ולמעשה בסוג קרנות גידור המיועדות לבעלי הון עצמי גבוה, מכיון שהמשקיע נחשב מבחינה חוקית כשותף בחברה, הרי שהוא אחראי לכלל האיסורים הנעשים בניירות הערך הנרכשים.
לעומת זאת קרנות גידור המיועדות גם לבעלי הון עצמי נמוך, מכיון שהם פועלות במתווה של קרנות נאמנות, הרי שדבר זה שנוי במחלוקת הפוסקים האם איסורים אלו מתייחסים למשקיעים, או שאין זה מתייחס אליהם ולכך אין בהם חשש.
בסוגיא זו ישנם שני דעות עיקריות: דעת הגריש"א [כפי שמעידים תלמידיו בשמו] כי אין המשקיעים נחשבים כבעלים על ניירות הערך הנרכשים, ולכך אין האיסורים מתייחסים אליהם ואין בזה כל חשש, עם זאת הורה הגריש"א כי ראוי לכתחילה מפני חילול ה' להשקיע בקרנות כשרות.
לעומת זאת דעת גופי הכשרות השונים, כי המשקיעים נחשבים לבעלים על הנכסים ולאיסורים הקיימים בניירות הערך, ולכך לדעות אלו אין היתר הלכתי להשקיע בקרנות גידור ללא פיקוח.
נכתב ע"י הרב ישראל מאיר אירום ממחברי הספר מסחר כהלכה ויו"ר מרכז כהלכתה
